להתפלל עם העבריינים"; ומיד אחר כך "כל נדרי". האם יש עדיין צורך בהיתר המפורש, או שהזמן מייתר אותו: הרי בלי העבריינים קשה היום לקבץ מניין; וקשה להבדיל בינם לשאינם עבריינים; ואם בכל ימות השנה אורחים לחברה אתם, למה להחרימם בימי מחילה דווקא. לא ירחק היום, שבו עבריינים מכובדים הם שיתירו לאנשים הגונים להתפלל אתם. אין יום המתאים יותר מיום זה לליבון סוגיית העבריינות: מה ההבדל בעצם בין עבירות אדם למקום לעבירות שבין אדם לחברו, ההבדל הזה לא נתברר די צורכו. האם עבירות של ראשי הקהל - פרנסי הדור עצמם - הן בינם לבין אלוהיהם או בינם לבין נתיניהם; ואם אין להם

fantastic i wszyscy razeeeeeem: bu bum bum